Home על השחיטה, חיים נחמן ביאליק

על השחיטה, חיים נחמן ביאליק

על השחיטה, חיים נחמן ביאליק

על השחיטה – חיים נחמן ביאליק

שמים! בקשו רחמים עלי!

אם יש בכם אֵל ולאֵל בכם נתיב –

ואני לא מצאתיו –

התפללו אתם עלי!

אני – לבי מת ואין עוד תפילה בשפתיי,

וכבר אזלת יד אף אין תקווה עוד –

עד מתי, עד אנה, עד מתי?

 

התלין! הֵא צווארי – קום ושחט!

ערפני ככלב, לך זרוע,

וכל הארץ לי גרדום, –

ואנחנו – אנחנו המעט!

דמי מותר – הך קודקוד, ויזנק דם רצח,

דם יונק ושׂב על כותנתך –

ולא יימח לנצח, לנצח.

 

ואם יש צדק – יופע מיד!

אך אם אחרי הִשמדי מתחת רקיע

הצדק יופיע –

ימוגר-נא כסאו לעד!

וברשע עולמים שמים יימקו;

אף אתם לכו, זדים, בחמסכם זה

ובדמכם חֲיו והינקו.

 

וארור האומר: נקום!

נקמה כזאת, נקמת דם ילד קטן

עוד לא ברא השטן –

וייקוב הדם את התהום!

ייקוב הדם עד תהומות מחשכים

ואכל בחושך וחתר שם

כל מוסדות הארץ הנמקים.

 

ביאליק כתב את "על השחיטה" בשנת 1903, אחרי פוגרום בקישינב.