Home איינזצגרופאן – Einsatzgruppen

איינזצגרופאן – Einsatzgruppen

איינזצגרופאן – Einsatzgruppen

עוצבות-מבצע ממונעות, חטיבות משטרתיות-צבאיות מאנשי משטרת-הביטחון, אשר צורפו לגייסות הצבא הפולש לתחומי ברית-המועצות.
חטיבות אלו ביצעו את הטבח ההמוני של היהודים ברחבי ברית-המועצות.

האינזגרופאן הופיעו לראשונה בעת סיפוח אוסטריה לרייך במרס 1938, והיו יחידות משטרתיות-מודיעיניות שנעו עם הצבא המתקדם.

תפקידן המרכזי של האינזגרופאן היה מלחמה ביסודות עוינים לרייך ולגרמנים בארץ אוייב, בעורף היחידות הלוחמות.

עם הפלישה לברית המועצות בוצע אירגון מחדש של האינזגרופאן. הן היו אמורות להיות מסופחות לכוחות הצבא, מאחורי קווי החזית, אך בפועל היו מוצבות לפי איזורים גיאוגרפיים, ללא חלוקה בין חזית ועורף.

 

האינזגרופאן חולקו לארבע, וסומנו C, B, A ו-D:

  1. אינזגרופאן A – מנתה 1,000 איש והייתה ממונה על הארצות הבלטיות: ליטה, לטויה ואסטוניה, וכן על השטח שבין גבולן המזרחי לבין לנינגרד. ביצעה רציחות המוניות בוילנה (פונר), קובנה (הפורט התשיעי), ריגה (רומבולה), וכן במספר רב של עיירות וכפרים.
  2. אינזגרופאן B – מנתה 655 איש, והייתה ממונה על בילורוסיה ואיזור סמולנסק, עד למוסקבה. ביצעה רציחות המוניות בוילנה, גרודנו, מינסק, ברסט-ליטובסק, ביאליסטוק, סלונים, ברנוביץ ודרום בלרוסיה.
  3. אינזגרופאן C – מנתה 700-800 איש והייתה ממונה על אוקראינה הצפונית והמרכזית. ביצעה רציחות המוניות בלבוב, טרנופול, זלוצ'וב, ווהלין, ז'יטומיר, לוצק, דובנו, קרמניץ, קייב (באבי-יאר) וחרקוב.
  4. אינזגרופאן D – מנתה 600 איש, והייתה ממונה על דרום אוקראינה, קרים והקווקז. ביצעה רציחות המוניות בניקולייב, חרסון, בקרים ובמחוזות קרסונדר וסטאברופול.

 

בעת ביצוע מבצעי רצח המוניים, נעזרו האינזגרופאן בכוחות משטרה גדולים, הן גרמניים והן מקומיים, וביחידות צבא עורפיות.

עד אביב 1943, שאז החלה נסיגת הגרמנים משטחי ברית המועצות, רצחו האינזגרופאן כמיליון ורבע יהודים, מאות אלפי אזרחים סובייטים ושבויי מלחמה.

הרציחות ההמוניות בוצעו בירי על הקורבנות, לתוך בורות ענק, גאיות, מחצבות עזובות, מכרות ותעלות אנטי טנקים.

ההרג בירי השפיע על חיילי האינזגרופאן, וגם נתפס כאיטי מידי, ולפיכך הוחל בחיפוש אחר פתרון אחר לרציחות ההמוניות. הפתרון נמצא במשאיות גדולות, בעלות ארגז סגור הרמטית, אליו הוכנס גז הפליטה של המנוע. גם פתרון זה נמצא איטי מידי, והחיפוש אחר פתרון מהיר יותר הוביל לרציחה באמצעות גז בתאי גזים.

האינזגרופאן ביצעו את מעשי הרצח לאור יום ולעיני האוכלוסיה המקומית.

עם הנסיגה מברית המועצות ב-1943, עסקו יחידות מיוחדות בשם "זונדרקומנדו" בטישטוש הראיות לרציחות, באמצעות פתיחת קברי ההמונים, שריפת הגופות ופיזור האפר על פני שדות ונהרות.