Home יונת סנד – על יוסף קפלן

יונת סנד – על יוסף קפלן

יונת סנד – על יוסף קפלן

יונת סנד (בשם שמואל מעין, מענית) – על יוסף קפלן. בעקבות שיחה טלפונית. מאי 1989

יונת סנד – על יוסף קפלן

מאי 1989

בעקבות שיחה טלפונית

נדמה לי שדמותו של יוסף קפלן זכורה לי בחדות מיוחדת, וזאת למרות שלא הכרתי אותו מקרוב. כן, היה גם הבדל של גיל, של רקע, של מידת מעורבות, ושזכרונותי באים בעיקר מראייה, מפגישות-רחוב; בגיטו ורשה, כן. השנים? 1941-1942; איפה בדיוק? באיזור לשנו-נובוליפה-נובוליפקי אם אינני טועה; ואולי מאיזה שתיים-שלוש שיחות חטופות, ויתכן שגם מאיזה מיפגש או מיפגשים שלו עם אבי, יוסף זק (סאק), בחדר שבו גרנו בגיטו, הורי ואני.

כל מי שהיה מקורב במידה זו או אחרת אל המחתרת החלוצית ידע שיוסף קפלן הוא אחת הדמויות המרכזיות בה ודמות בולטת בהנהגה הראשית של השומר הצעיר. אלא שהוא מצטייר לי בעיקר כיחיד, שונה מאחרים.

ברור שגם חברי תנועה אחת או קבוצת-מחתרת אחת שונים זה מזה; אבל ייחודו של יוסף אפלן עורר תשומת-לב (למרות שהרצון לעורר תשומת-לב היה כמדומה זר לו מכל וכל). אנשים שלא מקרב תנועתו היו אומרים בחיוך: "הוא בכלל לא שומראק" (כן, כך אמרו, לפי מיטב זכרוני, אף על פי שכבר לא היה נער). הכוונה היתה ודאי שאין בו שמץ של נוקשות, של בוטות, של "שוויץ". אותו ייחוד השתקף היטב במבטו, ואולי יותר מכל אני זוכרת את המבט הזה: נבון, מהורהר, עצוב עד אין-שיעור, כמו מקיף את כל התמונה כולה, והיא בגדר לא-יתכן גם כשאתה נמצא בתוכה, ושום עשיה ושום התקוממות אין בכוחן לשכך אותה.

זכור לי איך אמי – שהיתה אדם ביקורתי ובלתי-מתפשר – היתה מהגה את המלים: "אה, יוסף קפלן" בנימת קול שבה דיברה על מעטים בלבד, כאלה שאין כמותם.

נדמה לי שאני רואה אותו בבירור עומד בקרן-רחוב, מכונס בעצמו ועם זאת מאד רואה את זולתו, מאד קיים. היה בו שקט עצור שאולי יצר גם ריחוק, אבל בעיקר נסך אמון. נדמה לי שהיה גבוה למדי, צנום, בעל שיער כהה מוטל לצדו האחד של המצח; אבל יתכן שלתוך הזכרון של פרטי מראהו משתרבב כבר התצלום שהסתכלתי בו פעמים רבות מאז. לא זכור לי שום דבר בולט בלבושו (כדרך שזוכרים למשל את המותניה השחורה זקופת הצווארון של מרדכי טננבאום).

נדמה לי שנהג לדבר אידיש, גם זה שלא כדרך אנשי תנועתו, שדיברו בעיקר פולנית ועברית (שתי השפות היו בלי ספק שגורות גם בפיו). אולי היה כאן משהו הקרוב ברוחו ליצחק קצנלסון, שבכתיבתו בגיטו עבר מעברית לאידיש: דַבֵּר בשפה של אנשי עמך שגורלם כגורלך. בכלל היה בו ביוסף קפלן, כך נדמה לי, מין מיזוג של פשטות עממית ותווי-היכר של אינטליגנט מובהק.

אלא שכל זה כמובן רק נסיון כושל לשחזר במלים את הזכרון המוחשי שנשאר איתי.

את מרים היינסדורף, חברתו של יוסף, לא היכרתי.

יונת סנד

בשם: שמואל מעין, מענית.

נמסר לארכיון ב-24 לספטמבר ___19.