Home לקסיקון אנילביץ מרדכי

אנילביץ מרדכי

מרדכי אנילביץ' נולד בשנת 1919 בוורשה, בירת פולין, להוריו אברהם וצירל, שהתפרנסו ממכולת קטנה. בביתם, ששכן בשכונת המצוקה פובישלה, שרר עוני תמידי. מרדכי היה הבכור מבין אחיו, אחריו נולדו שתי בנות ובן. הוא סיים את בית הספר בהצטיינות וקיבל מלגת לימודים לבית הספר התיכוני לבנים "לאור". בגיל 14 הצטרף לתנועת בית"ר ובגיל 16 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". מגיל צעיר גילה מרדכי כושר מנהיגות מובהק.

ב-7 בספטמבר 1939, ימים מספר לאחר פרוץ המלחמה, נמלט מרדכי עם חבריו מוורשה. הם ניסו לעבור את הגבול לרומניה ומשם להבריח צעירים לכיוון ארץ-ישראל. בגבול נתפס ונכלא בכלא סובייטי. אחרי שחרורו שב לוורשה ומייד יצא  לווילנה, בה התרכזו פליטים מתנועות הנוער, לשכנע את חברתו מירה פוכרר, לשוב עמו לוורשה.

בינואר 1940 הפך מנהיג תנועתו במחתרת. הוא עסק בהדרכת בני נוער, הוצאת עיתונות מחתרתית, הפקת כינוסים וסמינרים. לאחר שהגיעו ידיעות ראשונות על הרצח ההמוני של יהודי אירופה, השתנה קו מחשבתו והוא התחיל בארגון הגנה עצמית בגטו ורשה ועמד בראש "הארגון היהודי הלוחם" (אי"ל, ŻOB).

ב-18 בינואר 1943 בעת "אקציה" בגטו, פתח מרדכי עם לוחמים נוספים בהתנגדות מזוינת, נגד השומרים הגרמנים. הוא היה היחיד מקבוצתו שניצל. ב-19 באפריל 1943, ערב חג הפסח תש"ג, החלו הנאצים בחיסול גטו ורשה. מרד גטו ורשה החל. בימי הקרב הראשונים פיקד מרדכי על הלוחמים, ובתום הקרבות הם נסוגו לבונקר הארגון ברחוב מילא 18. ב-8 במאי 1943, נפל הבונקר ולוחמיו נספו.

במכתבו האחרון ליצחק (אנטק) צוקרמן, חבר המטה ששהה בצד הארי, כתב מרדכי: "נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר. הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו… לא אוכל לתאר לפניך את התנאים בהם חיים היהודים. רק יחידי סגולה יחזיקו מעמד, כל השאר ייספו, במוקדם או במאוחר. הגורל נחרץ… חלום חיי קם והיה. זכיתי לראות הגנה יהודית בגטו בכל גדולה ותפארתה".

על שמו של מרדכי אנילביץ' נקראים רחובות בישראל, קיבוץ יד-מרדכי, בו ניצבת אנדרטה לזכרו, ומכון מורשת, בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', שבגבעת חביבה.

[vc_single_image image="236" img_size="medium" alignment="right"]
[vc_gallery type="image_grid" images="237,238" title="גלריית תמונות" el_class="gallery-muntzahim"]