Home לקסיקון פרנקל פאבל

פרנקל פאבל

logo-havazelet

נולד בשנת 1920 בווארשה, בה סיים את לימודיו התיכוניים. בביתו קיבל חינוך מסורתי וציוני. בזמן לימודיו הצטרף לארגון הסטודנטים "מסדה", ומשם הגיע ב1938- לסניף בית"ר בווארשה-צפון, בו היה פעיל ומדריך השכבה הצעירה.

בתקופה זו הגיע לפולין אברהם שטרן (יאיר), ובהשפעתו החלו חברי בית"ר לארגן תאי "ארגון צבאי יהודי", שהיו אמורים להצטרף למחתרת האצ"ל הפעילה בארץ. השלטונות הפולניים נענו לפניית נציגי הרוויזיוניסטים  לאפשר לחבריהם לעבור הכשרה צבאית , זאת לאור המדיניות הפולנית הרשמית באותה עת, להגביר ככל האפשר את יציאת היהודים מפולין. "ברית החייל" של בוגרי בית"ר, בעיקר אלה שסיימו את שירותם בצבא הפולני, היתה  המסגרת האחראית לתאי האצ"ל, והופקדה על הקשר עם השלטונות  הפולניים. חברי הברית, שפאוול פרנקל נמנה על פעיליה, אף הוציאו עיתון בשפה הפולנית,

"ירושלים משוחררת".

כיבוש פולין הביא להתפוררותן של רוב המסגרות היהודיות. לאחר חודשי המבוכה הראשונים, שבו הגורמים הקשורים לתנועה הרוויזיוניסטית ולבית"ר בווארשה להתארגן, במאמץ להחזיר את המסגרות החינוכיות לקדמותן. הוקם מועדון, ששימש נקודת מיפגש לאסיפות, הרצאות וסמינרים עיוניים. רק שניים מפרסומי התנועה במחתרת נותרו בידינו: "המדינה" ו"מגן דוד". 500 עותקים , מודפסים ולא משוכפלים, של חוברת "המדינה" הופיעו באוגוסט 1940, לקראת יום השנה הראשון לפטירת זאב ז'בוטינסקי . הפרסום השני, "מגן דוד", יצא אף הוא ביידיש, בפברואר-מרס 1942. לאחר "מבצע ברברוסה" הוציאה התנועה עלון ידיעות שבועי, ובו בעיקר ידיעות מרדיו מוסקבה.

התנועה פתחה מפעל הכשרה משלה, ובקיץ 1941 יצאו ביתרי"ם רבים מווארשה לחווה בהרוביישוב ולקיבוץ של בית"ר, שהוקם בכפר יורקי שבמחוז וארשה.

בספטמבר 1942 נפלו יהודי הרוביישוב קורבן לאקציה גרמנית. חברי בית"ר ששרדו את הכיתור הגרמני שבו לווארשה. אדם הלפרין, סגן מפקד בית"ר בווארשה צפון,  כותב: "כשחזרו לתוך חומות הגטו הביעו את משאלתם להצטרף לארגון הכללי {האי"ל}. היו תנאים שמנעו את הצטרפותם, והוחלט איפוא על יצירת ארגון לוחם חדש". פאוול פרנקל, שנודע באומץ ליבו ובכישוריו הארגוניים המרשימים,  נבחר לעמוד בראש הפיקוד הצבאי של אצ"י {האיגוד הצבאי היהודי).

"אחת הדמויות היפות ביותר, הישרות ביותר והצנועות ביותר שפגשתי בדרכי הפוליטית"- כותב דוד וודובינסקי, ממנהיגי הרוויזיוניסטים בווארשה.

לצערנו, לא נותר חומר כתוב, או מסמכים ראשוניים, על האיגוד ופועלו. רוב חברי אצ"י נספו במהלך מרד גטו וארשה , ונותרו רק עדויות מעטות על מי שפיקד על הארגון, פאוול פרנקל.

ההידברות ותיאום שיתוף הפעולה בין שני ארגוני המאבק המזוין בגטו וארשה הושגו רק לקראת מרד אפריל 1943. שני הארגונים התקשו קודם לכן לגשר על הפער בתביעות הסותרות: אצ"י תבע להתקבל לאי"ל כגוש מאורגן ומלוכד, ולא כתביעת האי"ל – כיחידים ובודדים. האי"ל אף דחה את תביעתם להעמיד איש משלהם בראש ארגון לוחם משותף, על בסיס הנסיון והכישורים הצבאיים שרכשו אנשי בית"ר. אצ"י סירב, מצידו, למסור את הנשק שהגיע לידיו למטה הכללי, להפסיק ניהול מו"מ נפרד עם גורמים פולניים ולעצור את מערכת הפרסום הפומבי, הקורא להתגייסות לארגון לוחם חשאי.

בתקופה שבין ינואר לאפריל 1943 קיבל האיגוד הצבאי היהודי סיוע משתי קבוצות שנימנו על "ארמייה קריובה", ארגון המחתרת הלאומית הפולנית: קבוצה אחת היוותה מעין משטרה צבאית, שהופקדה על שמירת הבטחון בתוך הארגון, וקבוצת "פלאן", שהיוותה את האגף המזויין של המפלגה הדמוקרטית הפולנית במחתרת פולין.

דרך מנהרה שנחפרה מבניין מפקדת האיגוד בחוב מורנובסקה 7  לצד הארי של העיר, נשמר הקשר עם הפולנים והועבר נשק לאיגוד. לאצ"י הגיעו כמויות נשק ניכרות, בתוכן מכונת הירייה היחידה שהיתה ללוחמים במרד. עמנואל רינגלבלום מתאר ביקור במחסן הנשק של האצ"י: ".. הוא היה מצוי בבית עזוב, מה שקרוי בית פראי, ברחוב מורנובסקה 7, בדירה בת 6 חדרים, בקומה א'. בחדר המפקדה היה מכשיר רדיו ממדרגה ראשונה, שהביא ידיעות מן העולם כולו. לידו עמדה מכונת כתיבה. חברי מיפקדת האיגוד הצבאי, ששוחחתי איתם שעות אחדות, היו חמושים באקדחים התקועים להם בחגורותיהם. באולמות הגדולים, על אנקולים, היה נשק מסוגים שונים: תת-מקלעים, רובים, אקדחים מסוגים שונים, רימוני יד, תרמילים עם תחמושת, מדי צבא גרמני, ששימשו את הלוחמים ביעילות רבה בזמן האקציה של אפריל, וכדומה".

כחלק מן ההיערכות למרד, עסק גם אצ"י בהענשת סוכנים של הגרמנים בתוככי הגטו; וכן בהשגת כספים לרכישת נשק והכנות להתקוממות. פאוול פרנקל פיקד על הפעולה בה הוצתו מחסני ס.ס. במרס 1943 ברחוב נלבקי. כשהושג התיאום בין שני ארגוני המאבק בגטו, הוחל בתיאום הפעולות לקראת המרד: בחילופי מידע, כפיית היטלים כספיים וחלוקת גיזרות הלוחמה בגטו.

רוב כיתות הלוחמה הביתריו"ת, אליהן הסתפחו אף "פראיים" {לוחמים ללא זהות תנועתית או מפלגתית}, הוצבו בכיכר מורנוב.

ביום השני או השלישי למרד נערך קרב קשה בכיכר מורנוב, שם לחם האיגוד תחת שני דגלים מונפים: הדגל היהודי והדגל הפולני. במהלך הקרבות חוסל הכוח העיקרי של האיגוד. הלוחמים הלכודים נאלצו לעזוב את הבית הבוער, ודרך המנהרה עברו לצד הארי. בהיותם בחורשה ליד יוזפוב, עיירת קייט הסמוכה לווארשה, הוסגרו ע"י שוטר פולני. בהתנגשות עם הגרמנים נפלו רוב חברי הקבוצה. קבוצת לוחמים שנייה שיצאה דרך המנהרה, ציפתה למדריכים הפולנים בחצר אחד הבתים בצד הארי, שם הסגירם אחד הדיירים הפולניים. הם נלכדו בעליית הגג של הבניין.

מתוך העדויות עולה, כי פאוול פרנקל עצמו פיקד על יחידה של האצ"י סביב הבונקר ברחוב גז'יבובסקה 11, שם נודע לו על אובדן רוב חבריו. בקרב שהיה שם נהרג פאוול פרנקל.

[vc_single_image image="132" img_size="medium" alignment="right"]
[vc_gallery type="image_grid" images="132" title="גלריית תמונות" el_class="gallery-muntzahim"]